כלבים כלבלביים במיוחד!


כלב הוא שמו היומיומי של כלב הבית, תת-מין של הזאב המצוי, ממשפחת הכלביים, מסדרת היונקים הטורפים. הכלבים התפתחו מהזאבים. ויקיפדיה

החיה כלב

כלב הוא שמו היומיומי של כלב הבית (שם מדעי: Canis lupus familiaris), תת-מין של הזאב המצוי (Canis lupus), ממשפחת הכלביים, מסדרת היונקים הטורפים.
הכלבים התפתחו מהזאבים. תוחלת החיים שלהם בדרך כלל היא 10–12 שנים, אך כלבים מסוימים כמו למשל כלב כנעני, סכיפרקה וגזעים נוספים של כלבי ציד יכולים לחיות גם בין 18 ל-22 שנים. ככלל, כלבים קטנים מאריכים חיים יותר מכלבים גדולים.
הכלב הוא בעל החיים המבוית הקדום ביותר. מחקרים ארכאוזואולוגיים וגנטיים מעידים כי כלבים בויתו מזאבים יותר מפעם אחת החל מלפני עשרות אלפי שנים ברחבי אירואסיה; מחקר גנטי העלה כי מוצאם של כלבי הבית בני ימינו בשושלת מבויתת שגילה לפחות 15,000 שנים ועל פי ממצאי DNA מיטוכונדריאלי נמצא קשר גנטי בין כלבים מודרניים לכלבים שבויתו כבר לפני 33,000 שנים. הציידים-לקטים בני התרבות הנאטופית בארץ ישראל החזיקו כלבים מבויתים כבר לפני כ-15,000 שנים, לפי קבורות כלבים ושרידים אחרים שלהם בשלושה אתרים שונים. לאחר הביות התפתח הכלב לאלפי גזעים שונים. כך, למשל, גובהם של כלבים נע בין סנטימטרים ספורים (כמו במקרה של הצ'יוואווה) לכמעט מטר במקרה של וולפהאונד אירי.
צבעי כלבים נעים בין לבן לשחור, עם גוונים אדמדמים, אפורים וחומים ביניהם. כלבים, כמו בני אדם, הם חיות חברתיות וצדים (על כל פנים אבות-אבותיהם) בקבוצות[דרוש מקור]; דמיון זה בעיצוב ההתנהגותי שלהם מתקשר לעובדה שקל לאמן אותם, לשחק איתם ולהתאים אותם למצבים חברתיים שונים.
איכות הקרבה השוררת זה אלפי שנים בין בני האדם לכלבים, הקנתה לכלב את הכינוי "חברו הטוב ביותר של האדם".


מיוחדות הכלבים

כמו למרבית היונקים, לכלבים ראייה דו-צבעית (דיכרומטית; dichromatic) מאחר שהמדוכים בעיניהם מכילים קולטנים בעלי רגישות לשני אורכי גל בלבד. לעומתם, לבני אדם ראייה תלת-צבעית, ולכן ראייתם של כלבים ניתנת להקבלה עם אדם בעל עיוורון צבעים דו-צבעי (לדוגמה, דלטוניזם ירוק-אדום). גם צפיפותם של המדוכים ברשתיות עיניהם של כלבים פחותה מזו של בני האדם, בכיסוי של כ-20% בלבד משטח הרשתית, זאת לעומת הגומה המרכזית (ה-Fovea) ברשתית האדם ש-100% משטחה מכוסה מדוכים. בשל כך, יכולת ההפרדה הזוויתית, או חדות הראייה, של כלבים פחותה מזו של בני אדם ומוערכת כיכולת זיהוי של 12 מחזורי שינוי במעלה, או שתיים וחצי דקות קשת, בעוד שאדם בעל ראייה תקינה מסוגל להבחין ב-30 מחזורי שינוי במעלה, או דקת קשת אחת. עם זאת, לגזעים שונים של כלבים ישנם אזורים בהם צפיפות המדוכים עולה. לדוגמה, בגזעים בעלי חוטם קצר (ברכיספליים; Brachycephalic) ניתן למצוא עלייה בשיעור של פי שלושה מהצפיפות הרגילה, דבר המקרב את חדות ראייתם לזו של בני אדם. בגזעים בעלי חוטם מוארך (דוליכוספליים; Dolichocephalic), ובכלבי רוח בפרט, ישנו פס לרוחב הרשתית ובו צפיפות המדוכים גבוהה, דבר המקנה להם ראיית רוחב של עד 270 מעלות. זאת לעומת שדה ראייה של 180 מעלות בלבד בבני אדם. לכלבים טווח פזילה גדול יותר מבני אדם, והם מסוגלים לסובב את גלגלי עיניהם הרחק זה מזה (פזילה החוצה; Exotropia) עד יצירת הפרש זוויתי של בין 12 ל-25 מעלות, כתלות בגזע הכלב.

למרות חדות הראייה הגרועה של כלבים, יכולת ההבחנה שלהם משתפרת עבור פרטים הנמצאים בתנועה. כלבים הפגינו יכולת לזהות את בעליהם בזמן שהם נעים בתוך קבוצת בני אדם ממרחקים של עד 900 מטרים, יכולת שקטנה ל-500 עד 600 מטרים כשהאנשים אינם בתנועה.

גזעים מסוימים של כלבים, מראים נטייה גנטית מולדת לקוצר ראייה. לדוגמה, בכלבים מגזע רוטוויילר, אחד מכל שניים נמצא קצר ראייה.

חוש הראייה אצל הכלבים רגיש לשינויים בקצבים שבין 60 ל-70 הרץ, עובדה זו מקשה עליהם לצפות במכשירי טלוויזיה בעלי קצב רענון תמונה נמוך יותר המותאמים לבני אדם (במכשירים רבים קצב רענון התמונה הוא 50 או 60 הרץ בלבד).